מהו עיסוק במנטליזציה ומדוע אנו מבצעים אותו?

את עוסקת במנטליזציה כאשר את מודעת למה שמתרחש ב-mind שלך או ב-mind של מישהו אחר. את עוסקת במנטליזציה כאשר את תמהה "למה עשיתי את זה?", או תוהה "האם פגעתי ברגשותיו כאשר אמרתי לו ש...?" יכולתך למנטליזציה מאפשרת לך לתת משמעות להתנהגות. את שומעת דלת רכב נטרקת ותשומת לבך מוסטת. אז, את רואה אדם שטורק את הדלת, מחטט בכיסיו ומוציא מהם את ידיו כשהן ריקות. הוא מתחיל להיראות עצבני, מנסה ללא הצלחה לפתוח את הדלת, מביט מבעד לשמשת הרכב לכיוון מיקום ההתנעה ומתחיל לקלל. רצף התנהגויות אלה היו מבלבלות אלמלא היית מסיקה באופן אוטומטי שהוא מתוסכל כיוון שהמפתחות נשארו  בתוך הרכב הנעול.

באמצעות מנטליזציה את מפרשת באופן אוטומטי התנהגות מסוימת כמבוססת על מצבים פנימיים, כגון: אמונות, משאלות, רגשות ומחשבות. האדם רצה להיות מסוגל לנהוג ברכבו, האמין שיהיה לו קשה להיכנס לרכב, הרגיש מתוסכל, אולי אפילו חסר אונים. לפעמים את צריכה לעסוק במנטליזציה על מנת לפרש התנהגות שלך: "למה הייתי כל כך נאיבית והלוויתי כסף כשידעתי מראש שאי אפשר לסמוך על האדם שהלוויתי לו את הכסף?" לעיתים קרובות את נזקקת לעסוק במנטליזציה כדי להבין את התגובות הרגשיות שלך: "למה אני כל כך עצבנית עליו שהוא לא התקשר אלי בחזרה? למה אני כל כך רגישה כרגע?  אני מרגישה כמו הרבה אנשים שמרגישים שאכזבו אותם לאחרונה..."

שאלות אלה הן נקודת הזינוק לאופן שבו את עשויה להסביר דברים לעצמך. צפייה באדם המתוסכל מכך ששכח את המפתח ברכב עשויה להזכיר לך פעמים שבהן היית במצב דומה, ולהזכיר לך שזה קרה לך כאשר דעתך הוסחה לרגע.

לעסוק במנטליזציה דורש קשב ומאמץ מנטאלי; זו צורה שבה את חושבת על מה אחרים חושבים ומרגישים, כמו גם על מה את עצמך חושבת ומרגישה. לכן עיסוק במנטליזציה דומה מאד לאמפטיה. אך עיסוק במנטליזציה איננו אמפטיה במובן המוכר של המילה, כיוון שהוא כולל את המודעות למצב הפנימי שלך, כלומר הוא כרוך באמפטיה לעצמך. כך למשל ;את עוסקת במנטליזציה כשאת מבקשת מהמנהלת  שלך חופשה ואת חושבת: "אני מרגישה מתוחה, זה די נורמאלי שאהיה עכשיו במתח, כיוון שהיא עלולה להיות מתוסכלת. בעצם, אני מסוגלת לשאת את החרדה." אם הבוסית שלך מאכזבת אותך ולא מאפשרת לך לצאת לחופשה, תפעילי מנטליזציה ותחשבי: "אני נעשית מתוסכלת, ולכן אני חייבת לברור את המילים שלי בזהירות. אני צריכה להכיר בכך שהחופשה שאני מבקשת מקשה עליה את החיים. אני צריכה להסביר לה למה חשוב לי כל כך לצאת לחופשה." כלומר, את עוסקת במנטליזציה כשאת מסוגלת לנסח את ההבנה שלך למה שמטריד את הבוסית ובה בעת לפרש את נקודת המבט של עצמך.

המצבים הבאים, לדוגמא, דורשים עיסוק בעיבוד מנטאלי:

·         הרגעת חבר במצוקה

·         ברור חוסר הבנה עם חבר

·         הרגעת ילד המצוי בהתקף זעם

·         פיתוח אסטרטגיות  להימנעות מכעס מהיר

·         שכנוע מעסיק לתת לך העלאה במשכורת

·         הצעת נישואין

·         תאור  הסימפטומים והבעיות שלך לפסיכולוג

כפי שכל הדוגמאות כאלה מראות, עיסוק במנטליזציה הוא למעשה כמו השכל הישר או ההיגיון הפשוט; מטבענו, כולנו פסיכולוגים בניסיוננו להבין התנהגויות ואת הסיבות שבגללן אנשים חושבים ומרגישים כפי שהם חושבים ומרגישים. עיסוק במנטליזציה הוא כמו שפה מולדת: כולנו מפתחים את היכולת לעסוק במנטליזציה, פרט למצבים גנטיים כגון אוטיזם. ובכל זאת, כמו שפה, עיסוק במנטליזציה מתפתח טוב יותר בסביבה המאפשרת למידה.

כמו בשימוש בשפה, עיסוק במנטליזציה נעשה באופן טבעי; רוב הזמן את לא צריכה לחשוב על זה. את לא צריכה להיות בלשנית על מנת להשתמש בשפה, ואת לא צריכה להפוך לפסיכולוגית מקצועית על מנת לעסוק במנטליזציה. ובכל זאת עיסוק במנטליזציה הוא כושר שיכול להתפתח בדרגות שונות. קושי לעסוק במנטליזציה עשוי לגרום לבעיות קשות ביחסים בין-אישיים. חבריך, בני  משפחתך, או בני זוגך לא יחושו בנוח אם לא תשימי לב לצרכיהם ולרגשותיהם, או אם באופן מתמשך לא תפרשי נכון את התנהגויותיהם. הפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון או שימוש בסמים מפחיתות במיוחד את היכולת לעסוק במנטליזציה, כיוון שהן מפחיתות את היכולת לחשוב באופן גמיש, מביאות לעיוותים בתפישה העצמית ומערערות את היכולת להיות קשוב לחוויותיהם של אחרים. כאשר הפרעות אלה קיימות ברקע, תוכלי להפיק תועלת רבה במיוחד מלמידה על עיסוק במנטליזציה, מהטיית קשב רב יותר לעסוק במנטליזציה, ומתהליך הפיכתך למיומנת בכך.             

פסיכולוגים התפתחותיים חקרו את תחום העיסוק במנטליזציה בעשורים האחרונים. כיום אנו יודעים על האופן שבו היכולת לעסוק במנטליזציה מתפתחת וכיצד ניתן לשפר אותה. התקציר הבא מתאר מרכיבים שונים של מנטליזציה, תנאים המשפיעים על עיסוק במנטליזציה, מהי מיומנות של עיסוק במנטליזציה ומהי התועלת המופקת ממנה. נסכם בחשיפת המטרה העיקרית: להשפיע על גישתך כלפי עיסוק במנטליזציה.

מרכיבים שונים של עיסוק במנטליזציה

עיסוק במנטליזציה כרוך במודעות לעצמך ולאחרים. הפסיכיאטר האנגלי ג'רמי הולמס הציג זאת כך: "לעבד מנטאלית זה לראות את עצמך מבחוץ ואת האחרים מבפנים". עיסוק במנטליזציה בנוגע לאחרים דורש מאמץ: אינך יכולה סתם כך להניח שאחרים חושבים או מרגישים את מה שאת חושבת או מרגישה; עליך לשנות את נקודת המבט ולנסות להתבונן מהפרספקטיבה שלהם. לכן, ככל שאת יודעת יותר על האדם האחר, המנטליזציה לגביו תהיה מדויקת יותר. בוודאי נוח לך יותר להבין אדם שאיתו יש לך קשר אינטימי או אחרים שאת קרובה אליהם מאשר לנסות לנחש את המניעים של אנשים שאינך מכירה. ואולם, כפי שננסה לראות בהמשך, את יכולה להיות מודעת לכך שהרבה יותר קשה לך ליישם עיסוק במנטליזציה כאשר את מצויה בקונפליקט עם אלה שאת קרובה אליהם. כולנו מצויים במצבים שמקשים על יכולתנו לעסוק במנטליזציה, בדרך כלל כשאנחנו מרגישים מאוימים או מוצאים את עצמנו בתוך עוררות רגשית עזה.

גם את יכולתך לעסוק במנטליזציה על עצמך אינך יכולה לקחת כמובן מאליו: למרות העובדה שאת נמצאת בתוך עצמך, לא תמיד את יודעת כיצד ה-mind שלך פועל. כולנו נתונים להטיה ולשקר עצמי. די שכיח שאחרים יראו בנו צדדים שלהם אנחנו עיוורים. לעיתים קרובות אנחנו מכירים את עצמנו טוב יותר דווקא באמצעות שיחה עם אחרים: זה מתחיל בכך שאת חושבת שאת מדוכדכת, ובמשך השיחה את מגלה שאת פגועה, מושפלת וכעוסה. כך, אחרים הצופים בנו מבחוץ יכולים לסייע לנו לראות את עצמנו בבהירות מבפנים.

את יכולה לעסוק במנטליזציה בהתייחס למסגרות זמן שונות. את יכולה לעסוק במנטליזציה של מצבים מנטאליים בהווה: "אני נסערת על לא כלום". "הוא מתחיל להתעצבן עלי". כמו כן, את יכולה להרהר על מצבים מנטאליים בעבר: "עכשיו כשנרגעתי, אני יכולה לראות שבביקורת שלו הוא התכוון לעזור לי ולא  לזלזל בי". בנוסף, את יכולה לעסוק במנטליזציה על ידי צפיית מצבים מנטאליים בעתיד: "אם לא איידע אותו שאאחר, הוא ידאג ואז אחוש אשמה".      

והחשוב ביותר, את יכולה להפוך את היכולת להבין משהו אחרי שהוא קרה ליכולת לצפות את מה שיקרה: מחשבה על בעיות שהתרחשו בעבר יכולות להגביר את יכולתך לעסוק במנטליזציה לגבי העתיד: "אני יודעת שאני מאד רגישה לביקורת ואז אני נעשית כל כך הגנתית שאני לא מסוגלת  להקשיב למה שהוא אומר לי. בפעם הבאה אנסה לחשוב על המקום שממנו הוא בא, להקשיב בזהירות למה שיש לו לומר ולהימנע מעוד פיצוץ".    

כשם שאת יכולה לעסוק במנטליזציה בנוגע לעבר, להווה ולעתיד, את יכולה גם לעסוק במנטליזציה בהיבטים צרים או מעמיקים. את יכולה להתמקד בהיבט הצר של רגשות האדם ברגע נתון: "הוא נראה חסר שקט". בנוסף, את יכולה להיות מודעת להקשר מעמיק יותר של מצבו המנטאלי: "הוא חושב ששיקרתי לו". את אפילו יכולה להתחשב ברצועה רחבה יותר שלוקחת בחשבון גם את ההיסטוריה של האדם: "הוא רגיש מאד לכל סימן של בוגדנות בגלל ההתנהגות חסרת האמינות החוזרת ונשנית של אביו". הרחבת הטווח של מנטליזציה נעשית באמצעות הרחבת מסגרת הזמן (עבר, הווה, עתיד) והרחבת ההקשרים הבין-אישיים והיחסים שהשפיעו על מצבים מנטאליים אצל האדם.

באופן דומה, הבנה עצמית לעיתים קרובות מצריכה התחשבות בהקשר מעמיק מעבר למה שקורה כאן ועכשיו. את עשויה להשתומם: "למה אני מוטרדת מכך שהיא לא שמה לב שהשקעתי כל כך הרבה זמן בעבודה שעשיתי?" במהלך עיבוד מנטאלי את יכולה לקלוט שאת מרגישה לא מוערכת זה זמן רב, ושהעובדה שלא זכית להערכה ראויה על עבודתך הנוכחית היא הדבר האחרון ששבר אותך, "הקש ששבר את גב הגמל'. את גם יכולה לקחת את קו המחשבה הזה אל ילדותך, למשל, לחבר את החוויה של אכזבות חוזרות ונשנות בעבר, כאשר הורייך לא הופיעו להצגות או למשחקי ספורט שבהם השתתפת בבית הספר. רגשותייך נצבעים, באופן קבוע ומתמשך, על ידי חוויות העבר. לעסוק במנטליזציה פירושו להיות מודעת לצביעה הזו, למטען שאת סוחבת מהעבר, כך שאת יכולה לראות את הסיבה שבגללה את מרגישה או חושבת בהווה כפי שאת חושבת או מרגישה.

את יכולה לעסוק במנטליזציה באופן מודע. עיבוד מודע הוא תהליך שבו את חושבת באופן מכוון על סיבות לפעולות. לעיתים קרובות כאשר את מופתעת ותוהה: "למה הוא אמר את זה?" "איך קרה ששכחתי לעשות את זה, אפילו כשידעתי שזה כל כך חשוב לה?" את עוסקת במנטליזציה באופן מודע כאשר את מבטאת את הרגשותייך במילים, אם כשאת משתדלת להסביר את עצמך לעצמך או כשאת זקוקה לבטא את הרגשותייך למישהו אחר.

לעיתים קרובות, אין לך זמן לעסוק במנטליזציה באופן מודע, כשאת באינטראקציה עם אחרים. במצבים כאלה את עוסקת במנטליזציה באופן עקיף – כלומר באופן ספונטאני ואינטואיטיבי, בלי לחשוב על זה. כשאת עוסקת במנטליזציה באופן עקיף את מונחית על ידי 'תחושת בטן'. כאשר חברתך מספרת לך על אכזבה משמעותית, את מאמצת באופן אוטומטי הבעה שמשלבת עצב ודאגה, נשענת קדימה כדי ליצור קשר רגשי. כך האמפטיה הטבעית שיש לך כלפי אחרים מבוססת על יכולתך לעסוק במנטליזציה באופן עקיף. את עוסקת במנטליזציה באופן עקיף גם כשאת עוסקת בדו-שיח, שומרת על נקודות המבט של האחר במחשבתך ועוברת מנקודת המבט שלו לשלך באופן טבעי, בלי לחשוב על זה. למשל, את מגלה שהשיחות מציקות לך כאשר אחרים מתקשים לעסוק במנטליזציה, לדוגמא, כשהם מזכירים שמות שאת לא מכירה, בלי להתחשב בכך שאין לך שמץ של מושג על מי הם מדברים.

אם הכול פועל כשורה, את מסוגלת להסתדר עם מנטליזציה אינטואיטיבית ועקיפה. כשאת משתמשת בשפה בטבעיות אינך צריכה לחשוב על בחירת המילים עד למצב שבו את לא מובנת לאחרים. באופן דומה, את נדרשת לעסוק במנטליזציה באופן מודע ומכוון כאשר נוצר קושי בקשרים הבין-אישיים. רוב העיסוק המודע במנטליזציה מתבצע באופן סיפורי. את מייצרת ללא הרף סיפורים שמעורבים בהם מחשבות ורגשות. נסי להיזכר בפעמים שבהן היית צריכה להצדיק מעשה שלך בפני מישהו, למשל כשביקשת מהמנהלת חופשה. חשבי על הדרך שבה את מסבירה את התגובה הרגשית שלך להתנהגות האחר. חשבי איך ילדים נעשים ווכחניים כאשר הוריהם מתעמתים איתם. אז ההורה צריך לעסוק במנטליזציה ולהתערב בהתאם.

את מתחילה ללמוד לעסוק במנטליזציה בגיל צעיר, באמצעות יצירת סיפורים שיתארו את מעשיך. ואת מבצעת זאת במחשבה שלך. לטוב ולרע, את ממשיכה לספר לעצמך סיפורים על עצמך. הסיפורים האלה משפיעים על מי שאת. סיפורי ביקורת עצמית, לדוגמא, עלולים לערער את הביטחון העצמי: "שום דבר ממה שאני עושה שווה, לא משנה כמה אני מתאמצת. אני חסרת תועלת. אם משהו משתבש, אני תמיד הראשונה שמאשימים אותה. זה סיפור חיי..."

באופן אידיאלי, לעסוק במנטליזציה, כמו לספר סיפור באופן כללי, כרוך ביצירתיות: כשאת עוסקת במנטליזציה את מגיעה לנקודת מבט חדשה וטרייה, רואה את עצמך ואת האחרים מנקודות מבט מרובות. כך את עוסקת במנטליזציה כאשר את תוהה: "אני ממש מעוצבנת עליה. מה עוד אני מרגישה? אני מניחה שהיא פגעה בי." בדומה, את עוסקת במנטליזציה כשאת חושבת: "איזה אידיוטית אני". את שוקלת שוב וחושבת: "אין ספק שעשיתי טעות; ניסיתי לעשות יותר מדי בבת אחת." בעיסוק במנטליזציה את יוצאת מהתבניות שבהן את רגילה לחשוב על עצמך ועל אחרים ומייצרת סיפורים נוספים.

תנאים המשפיעים על עיסוק במנטליזציה

ילדים לומדים שפה בצורה הטובה ביותר בסביבה עשירה בשפה, באמצעות שמיעת דיבור, התנסות בדיבור בעצמם, והקשבה ותגובה של מישהו המגיב אליהם, כשהם לומדים לדבר. בדומה, ילדים לומדים לעסוק במנטליזציה כשבני משפחתם רגישים למצבים מנטאליים שלהם, בייחוד לרגשותיהם. ילדים לומדים לעסוק במנטליזציה כשאחרים מבצעים עבורם עיסוק במנטליזציה, כלומר כאשר ה-mind שלהם נמצא ב-mind של אחרים ומובא לידי ביטוי על ידי אחרים. עיסוק במנטליזציה לא יפרח בתנאים של קשרים בין-אישיים מוזנחים מבחינה רגשית. היכולת לעסוק במנטליזציה מתפתחת בצורה המיטבית בסביבה בינאישית בטוחה ובוטחת, שאותה אנו מכנים סביבה בה מתקיימים יחסי התקשרות בטוחה. זאת ועוד, כאשר ילדים מתחילים לרכוש שפה, דיבור איתם על צרכיהם וצרכי אחרים, על רגשות, פחדים ועל סיבות לפעולות ממריץ את היכולת לעסוק במנטליזציה. כמו בכישורים אחרים, היכולת לעסוק במנטליזציה נרכשת באמצעות תרגול ואימון, והלמידה נמשכת לאורך כל החיים.

הפיתוח של היכולת לעסוק במנטליזציה הוא דבר אחד; השימוש בה באופן עקבי הוא דבר נוסף. רמת העוררות הרגשית מהווה מרכיב משמעותי ביכולת לעסוק במנטליזציה בכול רגע נתון. עיסוק במנטליזציה נעשה בצורה המיטבית כאשר רמת העוררות הרגשית אינה גבוהה או נמוכה מדי. עלייך לחוש בטוחה באופן יחסי על מנת לעסוק במנטליזציה. אם את מרגישה מאוימת, עצבנית או מפוחדת, תהיי עסוקה יותר בהגנה על עצמך ולא תיתני לעצמך את הזמן ואת המאמץ הנדרש לעסוק במנטליזציה. במצבים של עוררות רגשית גבוהה תגובת מאבק (fight) או בריחה (flight) תופשת מקום גדול יותר ועיסוק במנטליזציה נזנח. את עלולה לחוש בהלה כל כך גדולה או זעם כל כך חזק  שלא יאפשרו לך לחשוב בצורה פשוטה והגיונית, ועוד פחות מכך, להתחשב במה שהאחר חושב או מרגיש.

כפי שציינו, יהיה לך קשה הרבה יותר לעסוק במנטליזציה ביחסים בינאישיים רגשיים קרובים, כאשר עולים קונפליקטים וכאשר הרגשות מתעצמים. כמו במלכוד 22, הכי קשה לעסוק במנטליזציה כשאת הכי זקוקה לכך. לכן, רוב העיסוק שלנו במנטליזציה נעשה לאחר מעשה. יש לנו מזל שאנחנו יכולים לתרגם את היכולת להבין משהו לאחר שהוא התרחש כדי לראות את הנולד, וכך להפוך את חוסר ההבנה שלנו להבנה, בדיוק כמו שמתרחש עם בן או בת זוגך לאחר מריבה. את נזקקת לעזרה מקצועית, בצורת טיפול אישי או זוגי, על מנת ללמוד לעסוק במנטליזציה כשאת מצויה בקונפליקט בינאישי או כשאת מאוימת ולא מרגישה בטוחה בקשר הבין-אישי. לעסוק במנטליזציה מאפשר לך להיות מודעת לרגשותייך, כמו גם לרגשותיו של האחר. הדרך הטובה ביותר לעזור לאחר לעבד מנטאלית היא בכך שאת עושה זאת בעצמך.

עוררות רגשית גבוהה או נמוכה מדי עשויה לעכב ולהפריע לעיסוק במנטליזציה. אם את מדוכאת או תשושה יותר מדי לא תטי לעסוק במנטליזציה. עיסוק במנטליזציה דורש מאמץ. צריכה להיות לך מספיק מוטיבציה לעשות את זה. אם את אדישה לצרכיהם ולרגשותיהם של אחרים גם לא תטי לעסוק במנטליזציה.

מהו עיסוק מיומן במנטליזציה?

החותמת לאיכות של עיסוק במנטליזציה היא ברמת הדיוק ובעושר של העיבוד. לעסוק במנטליזציה באופן מדויק פירושו להבין אחרים באופן שהם באמת הם, כמו גם לראות את עצמך באופן שאת באמת את. עיסוק במנטליזציה דורש דמיון. למשל, להיות מסוגלת להשליך את הניסיון שלך על ניסיונם של אחרים, לשים עצמך במקומם ולדמיין כיצד את היית מרגישה אילו היית במצבם. אך להשליך מהניסיון שלך עלול גם להיות כמו מדרון תלול: הדמיון שלך עלול להוביל אותך לעסוק במנטליזציה באופן מעוות. לדוגמא, תחושת מבוכה או ביקורת עצמית מוגברת עשויות להביא אותך לדמיין שאחרים מתבוננים בך מעמדה שיפוטית וביקורתית. בכך את אמנם עוסקת במנטליזציה, אך באופן מאוד לא מדויק.

לעיתים קרובות אנחנו נשאלים: "האם קיים מצב בו אתה עוסק במנטליזציה באופן מיותר?"  עיסוק  במנטליזציה באופן מיותר, לא מדויק או לא יעיל, מופיע למשל במחשבות רודפניות או בחשש טורדני לגבי מה האחר חושב עלייך או בהתעמקות מוגברת בכישלונותייך או בחולשותייך. בניגוד לכך, עיסוק מיומן במנטליזציה פירושו להיות גמישה וחקרנית. לא להיות תקועה באותו ערוץ שוב ושוב. ברור שכמו בכל דבר אחר, בריאות תלויה באיזון. החיים שלנו מציעים לנו יותר מאשר רק  עיסוק במנטליזציה.    

בעוד מחשבות רודפניות או התעמקות מוגברת במחשבות טורדניות נסמכות על דמיון, עיסוק מיומן במנטליזציה פירושו לבסס את הדמיון על המציאות. את יכולה לעשות את זה על ידי כך שתשאלי אחרים מה הם חושבים או מרגישים, במקום להתבסס באופן בלעדי רק על הנחותייך והשלכותייך. אם את חושבת שלמישהו 'נגמר ממך' או שהוא ביקורתי כלפי משהו שעשית, אבל את לא בטוחה בכך, את יכולה לשאול אותו. אם את לא בטוחה בפירוש שלך את המצב, את יכולה לבדוק איך אחרים רואים את הדברים. לעיתים קרובות, אנשים שונים מפרשים אותו מצב בדרכים שונות. זה מביא אותנו למהות העיסוק במנטליזציה: ההכרה שיש נקודות מבט מנטאליות רבות לאותה מציאות חיצונית נראית.

זוהי המציאות המנטאלית.

עושר ביכולת לעסוק במנטליזציה מתייחס לתהליכי שכלול מנטאלי – המאמץ להשתמש בדמיונך ולחשוב מעבר למובן מאליו. האב מתקשה  לעסוק במנטליזציה כאשר הוא מתייחס לבכי של בנו כמצביע על כך ש"הוא רק פרחח מפונק", במקום להתייחס למחשבה מהו הדבר שהביא את בנו להרגיש מאוכזב או מתוסכל. בדומה לכך מחשבה על עמית לעבודה ש"הוא אידיוט" היא עמדה לא מנטאליסטית. את עשויה לחשוב גם על עצמך בעמדה לא מנטאליסטית דומה: "אני פשוט עצלנית", או "אני פשוט אימפולסיבית". המילה "פשוט" היא ביטוי להעדר מנטליזציה. היא נועלת חקירה ומחשבה על סיבות פוטנציאליות מרובות להתנהגות.

בספרה "ריבונותו של הטוב", סיפקה הסופרת והעיתונאית אייריס מורדוק, דוגמה לשינוי באופן התפישה של חמות את כלתה. בדוגמה זו ניתן לראות שינוי בנקודת מבט, שמדגים טרנספורמציה מעיסוק לא מדויק במנטליזציה לעיסוק מיומן במנטליזציה. בתחילה, החמות תיארה את כלתה כגסה, לא מעודנת וילדותית. כלפי חוץ היא התייחסה לכלתה בנחמדות וחביבות מושלמת, אך בתוכה היא הרגישה לעג כלפיה. אולם, החמות לא הרגישה בנוח עם גישתה, ושאלה את עצמה אם היא נוהגת בהתנשאות. בעקבות מחשבות אלה היא שינתה את עמדתה והחליטה שהיא צריכה לבחון מי היא באמת כלתה. באמצעות מאמץ מרוכז ודמיון היא אפשרה לעצמה לראות את כלתה לא כגסה וגולמית, אלא כפשוטה באופן אותנטי, ספונטאנית וצעירה ברוחה – שינוי דרמטי בנקודת המבט.

מאחר שעיסוק במנטליזציה הוא תהליך שאינו נגמר, היכולת לשמר נקודות מבט מרובות על אותה סיטואציה היא שתסמן לך שאת מצויה בעמדה בטוחה. כשאת יודעת בדיוק מה האחר או מה את מרגישים וחושבים, זה סימן שהפסקת לעסוק במנטליזציה. את מפסיקה לעסוק במנטליזציה כשאת מצהירה "אני יודעת שאתה באמת לא מעוניין שאני אהיה כאן!" את עוברת לעסוק במנטליזציה כשאת אומרת, "אני חושבת שאתה באמת לא רוצה אותי כאן, אני צודקת?"                

מהי התועלת בעיסוק במנטליזציה?                 

הרווח הברור של היכולת לעיבוד מנטאלי הוא בהוויה של יחסים בין-אישיים מספקים עם אחרים, בייחוד אלה הקרובים לך מבחינה רגשית. עיסוק במנטליזציה הוא ליבת האינטימיות  כאשר כל אדם שומר את ה-mind של האחר ב-mind שלו . היכולת לעסוק במנטליזציה מאפשרת לך גם להשפיע באופן יעיל על אחרים, להתחשב בנקודת מבטם ולכבד את עצמיותם. כאשר את מתקשה לעסוק במנטליזציה את נוטה לכפות את נקודת המבט שלך על אחרים, מנסה להשפיע עליהם בכוח להיענות למשאלותיך, צרכיך ואמונותיך. קונפליקט, יריבות וטינה יהיו בלתי נמנעים. היכולת לעסוק במנטליזציה מאפשרת לך להשפיע על אחרים וגם לפתוח את עצמך, להיות מושפעת על ידי אחרים. אינך מסוגלת ללמוד מאחרים, לראות דברים מנקודת מבטם, אם אינך יכול לשמור את ה-mind שלהם ב-mind שלך. יחסים בין- אישיים בריאים מותנים בכך.   

אחד היתרונות של התקשרות בטוחה הוא שאין לך צורך להשקיע מאמץ מודע רב כדי לעסוק במנטליזציה, כל עוד העניינים מתנהלים כרגיל. אולם, תצטרכי להקדיש מאמץ לעסוק במנטליזציה בקשרים בין-אישיים המאופיינים בתחרותיות, כמו גם במצבים בהם אינך משוכנעת באמינותו של האחר. אם בתמימותך את נותנת אמון, לא מתאמצת לחשוף את הכוונות או המניעים האמיתיים של האחר, את שמה את עצמך במצב מסוכן. על כן בקשרים בין- אישיים חדשים, הערכה זהירה היא משמעותית כמו גם הקשב שלך לתגובת הבטן האינטואיטיבית שלך. כישלון בעיסוק במנטליזציה עלול להיות הרה אסון אם האחר חש בתמימותך באמצעות העיסוק שלו במנטליזציה, כשהוא מנצל זאת לתועלתו האישית. שימוש לא נאות כזה בעיסוק במנטליזציה הופך להיות אמצעי לסיפוק עצמי או קידום האינטרסים האישיים במקום מקור לתהליך של התבוננות עצמית או פרויקט משותף של יחסים בין-אישיים. מובן כי מנהיגים מסוימים מטפסים בסולם התחרות בצורה זו. גם רמאים צריכים להכיר את ה-mind של האחרים אם הם מעוניינים להצליח. כמו במקרה של כישורים אחרים, גם ביכולת לעסוק במנטליזציה אפשר להשתמש לרעה.

עיסוק במנטליזציה אינו חיוני רק ביחסים בין-אישיים עם אחרים, אלא גם ביחסים עם עצמך. כפי שאת מעוניינת להשפיע על אחרים, עליך גם להשפיע על יחסך לעצמך. לדוגמא, כשאת מעוניינת לשנות את רגשותייך, גישותייך, דפוסי מחשבתך או התנהגותך. על מנת להשפיע על עצמך את חייבת להכיר את עצמך ולהיות קשובה לעצמך, לשמור על ה-mind שלך ב-mind. אם את נלחמת בהתמכרות, למשל, עליך לצפות למצבים שיפתו אותך ואז להרחיק את עצמך מהם.

עיבוד רגשותייך באופן מנטאלי הוא משימה חשובה אך די קשה. את עלולה להיות שקועה במצב רגשי מבלי  לעסוק במנטליזציה. את עלולה להיות נסערת רגשית, מתוחה ועצבנית כלפי אחרים בלי להיות מודעת לרגשותיך. את גם עשויה לחוש במעומעם שאת לא מרגישה לגמרי בטוב בלי שיהיה ברור לך מה את מרגישה ומדוע. עיסוק במנטליזציה דורש לחוש רגשות ולחשוב עליהן בזמן התרחשותם, להבהיר לעצמך מהם רגשותייך ומה הבסיס להם. הרגשות הם תחושת הבטן שלך המדריכה אותך לגבי הצרכים שלך ולגבי האופן  שבו את חווה יחסים בין-אישיים. למשל, את מרגישה מוטרדת כשמישהו חודר למרחב שלך. המוטרדות מביאה אותך להתייצב ולשמור על זכויותיך. כאשר את נעשית מודעת לרגשותיך באמצעות עיסוק במנטליזציה, את בעמדה הטובה ביותר לספק את צרכיך באופן אפקטיבי. את מסוגלת אז לבטא את תחושותיך בהתאם, ולפתור בעיות שרגשותייך מסמנים לך: "אני לא נהנית מזה שאת נדחפת פנימה בלי לדפוק על הדלת." גם אם זה אינו רעיון טוב לבטא את רגשותייך כלפי חוץ, את יכולה לפחות לבטא אותם לעצמך, כלפי פנים. באופן אידיאלי, את יכולה לנקוט גישה מבינה ומקבלת כלפי עצמך, בדיוק באופן שהיית רוצה שאחרים יחוו אותך. לא תרצי לומר לבוסית שלך עד כמה את מעוצבנת על כך שהיא נוהגת באופן לא הגיוני, אך את מסוגלת לומר לעצמך: "אם אני מסוגלת להבין עד כמה זה מסובך ומעצבן, לא פלא שהייתי מתוחה כשביקשתי ממנה לצאת לחופשה." ובהמשך תוכלי לבטא את הרגשותייך באזני  חברה שעליה את סומכת. 

העיסוק במנטליזציה של רגשותייך מאפשר לך לפעול באופן מבוקר ולא אימפולסיבי או הרסני כלפי עצמך. בדוגמא שלמעלה, להסתער על הבוסית שלך. היכולת לעסוק במנטליזציה דומה  ללחיצה על כפתור "עצור", לא רק "לספור עד עשר", אלא גם לתת לעצמך זמן לחשוב על צרכייך, על תחושותייך ועל הדרך היעילה ביותר לנהל אותם, ולא להשתמש באמצעים נואשים כדי לדכאם. לדוגמא, העיסוק במנטליזציה מאפשר לך להכיר, לשאת, לווסת ולבטא את תחושות התסכול בלי הצורך להשתכר, לעשן, להשתמש בסמים או לנקוט התנהגות אחרת שעלולה להביא אותך למצב של ניתוק זמני מהמציאות על מנת להפטר מרגשות אלה.

עמדת עיבוד מנטאלי

 לסיכום, היכולת לעסוק במנטליזציה דומה לרכישת שפה: אם אין לנו פגם גנטי או חסך סביבתי חמור, כולנו לומדים לעסוק במנטליזציה. ואכן, כולנו מסוגלים ללמוד לדבר ולכתוב באופן רהוט וכולנו מסוגלים ללמוד לעסוק במנטליזציה ביעילות ובעקביות. הקושי השכיח אינו העדר יכולת בסיסית לעסוק במנטליזציה אלא הקושי לטפח את היכולת הזאת ולהשתמש בה. כשיש לך בעיות בקשרים בין-אישיים קרובים או קושי לווסת את מצבך הרגשי תזדקקי לשים יותר לב ולהשקיע יותר מאמץ בעיסוק במנטליזציה. אולי תהיי זקוקה לעזרה מקצועית. אמרנו שהדרך הטובה ביותר להשפיע על אדם אחר לעסוק במנטליזציה היא לעסוק במנטליזציה בעצמך. עיסוק במנטליזציה גורם לעוד עיסוק במנטליזציה. זה הדבר אשר אנו, המטפלים שואפים לעשות. באמצעות עיסוק במנטליזציה אנחנו עוזרים למטופלים ללמוד לעסוק במנטליזציה. למעשה, אנו מאמינים שההצלחה בכל צורות הטיפול הפסיכולוגי תלויה ביכולתו של המטפל לעסוק במנטליזציה לעצמו ולמטופליו.

כמטפלים, אנחנו כותבים את התיאור הזה בשאיפה לבסס את מה שאנחנו מכנים כ"עמדת עיסוק במנטליזציה": גישה פתוחה, חקרנית, סקרנית למה שמתרחש בעולמם הפנימי של אחרים ובעולם הפנימי שלך. עמדה מנטאליסטית זו דורשת יכולת לשאת עמימות, כלומר, נוחיות בעמדה של אי ידיעה. עיסוק במנטליזציה כרוך בחקר הנסיבות והאפשרויות ב"ראש פתוח", בתחושה שתמיד הסיפור אינו נגמר. בהתאם לכך המבוא הקצר הזה הוא רק מבוא.  

המקור: הפרק What is Mentalizing and why we do it?, בספר:

Allen, J., Fonagy, P., Bateman, A.W. Mentalizing in Clinical Practice. American Psychiatric Publishing, Inc. Washington DC. 2008